פרדוקס הסבא 

פרדוקס הסבא

פרדוקס הסבא הוא פרדוקס העוסק במסע בזמן ואומר "אתה נוסע לאחור בזמן והורג את סבא שלך קודם שפגש את סבתא שלך. כתוצאה מכך אתה לא נולדת מעולם, ואם כן - איך יכולת להרוג את סבא שלך?".



בסדרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים" נקרא פרדוקס זה בשם "הפרדוקס של פוגו" (Pogo Paradox) - השחקן שמגלם את פוגו אומר שם: "פגשנו את האוייב והוא אנחנו בעצמנו". הפרדוקס מובא שם כדי להוכיח שמסע בזמן הוא בלתי אפשרי.



נושא המסע בזמן הוליד לא מעט פרדוקסים, חלקם משעשעים, וזו אחת הדוגמאות. מוטיב זה חוזר ונשנה אצל סופרי המדע הבדיוני בווריאציות שונות, שהמפורסמת בהן היא הסרט "בחזרה לעתיד".







הפתרון של עולמות מקבילים


אחד הפתרונות לפרדוקס זה נעוץ בתפיסת יקומים מקבילים. אם אתה חוזר אחורה בזמן והורג את סבך, אתה עושה את זה ביקום מקביל בלי שהתוצאה תשפיע עליך. בכל מקרה קיומך לא נמחק מהיקום המקורי שלך. הסיפור הקצר של אלפרד בסטר "האיש שהרג את מוחמד" משתמש בהנחת היסוד הזאת. לפי תאוריית ריבוי היקומים כל שינוי של מהלך ההיסטוריה גורם להיווצרות רצף חלל זמן חדש. וכך אם הרגת את סבך שאמור להיות המסובב שיביא אותך לעולם, ופגעת במהלך ההיסטוריה, בזה הינך יוצר חלל זמן חדש שבו סבך מת ואי לכך אתה לא נולדת.







פתרון של מימד זמן יחסי


יתכן וליקום אין מימד זמן מוחלט. לכל חלקיק בו יש את המימד העצמי שלו. זה דומה לתורת היחסות פרט לכך שכאן יש עניין עם היסטוריה של חלקיקים ולא עם מהירותם. כוחות פיסיקליים משפיעים על חלקיקים. אם חלקיקי גופך שבים אחורה בזמן יהיה לאל ידך להרוג את סבך (כוחות פיסיקליים לא יוכלו באופן מיסטי למנוע זאת בעדך)ודבר לא יקרה לך כתוצאה מכך, משום שלא קיימים כוחות פיסיקלים שיוכלו "להבין" מה קרה. ישותך הצעירה לא צריכה להיוולד כדי למלא את המשימה שנגזרה עליך לחזור בזמן, שכן אין כתובת על הקיר לפיו יש מימד זמן אחיד לפיו עליך להתנהל.



אילו היית יכול לבחון את הגירסה הצעירה של מכלול החלקיקים היוצרים אותך גם הם היו צריכים לציית לחוקים הפיסיקליים. לכן לא תגולם בגירסה הצעירה שלך (משום שהורה שלך לא יהיה כאן כדי לצור אותך). תאוריה זו דומה לתאוריית היקומים המקבילים, למעט העובדה שזה קורה באותו יקום.


]




פתרון הפעולה המוגבלת


פתרון אחר נעוץ בטענה שלו היית נוסע אחורה בזמן חוקי הטבע פשוט ימנעו מעצמם לעשות כל דבר שיימנע כתוצאה מהמסע בזמן לקרות. תאוריה זו מביאה לחשש לגבי אי-קיום רצון חופשי (ראה מאמר דטרמיניזם). (במודל כזה רצון חופשי הוא בגדר אשלייה.) תאוריה זו אף טוענת כי סיבתיות צריכה להיות קבועה, כלומר ששום דבר לא יכול להווצר מהיעדר סיבה. בעוד יש תאוריות שנאחזות בטענה שארועים יכולים להשאר קבועים גם אם הסיבה הראשונית כפועל יוצא חוסלה. יש גם אפשרות שפעולות יזומות במסגרת מסעות בזמן ייושמו אבל לא די בהצלחה כדי שתוצאתם תמחק.



לפי סטיבן הוקינג קיימת "החברה להגנת הכרונולוגיה", שמגינה על הפרנסה של ההיסטוריונים, ובהזדמנות זו גם על סבינו, כך שחוקי הפיסיקה אינם מתמוטטים, כך שמסע בזמן אינו אפשרי .